#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינה שליח-בשכר למסור חפץ פלוני או לקחת מפלוני חפץ ונאבד ממנו, האם חייב השליח לשלם את השווי של החפץ: 1] כשנאבד ממנו בדרך-הלוך?   2] כשנאבד ממנו בדרך-חזור? ומה הטעם?	"1. 2. חייב, כי דינו כש""ש, והחידוש שגם כשלבסוף לא יקבל שכר כיון שלא הביא, מ""מ כיון שנתמנה ע""מ לקבל שכר, הוא ש""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיפים ז וח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינה שליח-בשכר למכור ספר והמשלח לא אמר לשליח באיזה מחיר למכור ומכרו השליח והשליח לא הודיע לקונה שהוא שליח של פלוני למכור והמשלח מתנגד למכירה מחמת המחיר שמכרה, האם המשלח יכול להתנגד: 1] כשמכרו במחיר שמקובל למוכרו?  2] כשמכרו במחיר שניכר שהוא לא המחיר?	"כיון שלא הודיע שהוא שליח, הקונה תמיד זכה ודין המשלח הוא רק עם השליח, ולכן: 1. א""י לתובעו כלום - שהרי מכר במחיר המקובל.      2.מוטל על השליח לשלם למשלח את ההפסד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינה שליח-בשכר למכור ספר והמשלח לא אמר לשליח באיזה מחיר למכור ומכרו השליח והודיע לקונה שהוא שליח של פלוני למכור והמשלח מתנגד למכירה מחמת שאיננו מרוצה מהמחיר שמכרו, האם המשלח יכול להתנגד: 1] כשמכרו במחיר שמקובל למוכרו?  2] כשמכרו במחיר-מוזל מדאי שניכר שהוא לא המחיר א]ומתנגד לזה המשלח?  ב] כשהקונה חוזר בו?	1. לא.  2. א]יכול.  ב] לא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח-בשכר למכור חפץ והמשלח לא קצץ לשליח מחיר שבו ימכרנו ואדרבה אמר לו:""מכור במה שתמצא"", ומכרו השליח והודיע לקונה שהוא שליח של פלוני למכור והמשלח מתנגד למכירה מחמת המחיר שמכרה, האם המשלח יכול להתנגד: 1]כשמכרו בהרבה פחות מהמחיר?  2]כשמכרו בקצת פחות מהמחיר שמקובל למוכרו?"	"1.לכו""ע יכול להתנגד - שהרי ברור לכל שגם כשאומר המשלח ""מכור במה שתמצא לא התכוון להרשות לו למכור בהרבה פחות מהמחיר שמקובל.  <br>2. שיטת הראב""ד וכך פוסק הרמ""א שא""י להתנגד שהרי הרשה למוכרו במה שימצא. <br>בדעת הרמב""ם נחלקו הפוסקים הב""ח הש""ך והסמ""ע כתבו שאין הכרח שיחלוק בזה, אבל הרמ""א והנתיה""מ כתבו שחולק, והטעם מבאר הנתיה""מ משום שס""ל שאי""ז נחשב כמו שאומר ""בין לעוותיה"" וכיון שהתאנה יכול לבטל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן מינה את שמעון למכור את ביתו ושמעון רוצה למוכרו ללוי אך ראובן התנגד למוכרו ללוי משום שהוא שונאו, האם ראובן חייב לשלם לשמעון על התיווך במקרים הבאים:1]כשראובן עצמו הלך אח""כ ומכרו ללוי?   2] כשמתווך אחר אח""כ מכרו ללוי?  3]במקרה שמתווך אחר מכרו ללוי ושמעון טוען על ראובן שבכוונה הכניס את המתווך האחר כדי להפסיד לו את שכר-התיווך, האם נשביע את ראובן המוכר? ומה הטעם?"	"1.כן ואף הוא נקרא רמאי.[רא""ש בת' המובא בב""י] <br>2.הרמ""א כתב שחייב, אך כתב הנו""ב [והו""ד בפ""ת] שהדבר תלוי איך המתווך הצליח למכור ללוי השונאו - שאם המתווך השני התאמץ לשכנע את ראובן להתגבר על שנאתו, בודאי שגם מגיע למתווך השני שכר ולכן כתב הנו""ב שגם הרמ""א לא מתכוון שמשלם לראובן את כל השכר.<br>3. לא - כיון שאין לשמעון טענת-ברי, ואפילו כשבאמת כך היה, ראובן פטור לשלם לשמעון את ההפסד {נו""ב המובא בפ""ת}[ויתכן הטעם כי זה רק מניעת-רווח] ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח למכור טבעת-יהלום והשליח הוציא את היהלום מהטבעת ואח""כ נאבד היהלום:     1]איזה שבועה מוטלת על השליח?    2]איזה שבועה לגבי השווי מוטלת על המשלח כדי שיוכל לגבותה?       3]האם השליח יכול להשביע את המשלח שהיהלום היה תקוע היטב בטבעת? ומה הטעם?"	1. שהיהלום לא ברשותו.  <br>2.כמה היה היהלום שוה ויגבה מהשליח. <br>3.לא - כי השליח הוא לא טוען בברי שהיהלום לא היה תקוע היטב, ואין נשבעים על טענת-שמא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיפים ז וח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינה שליח-בחינם למסור למלוה שלו כלים לצורך משכון והשליח איננו זוכר היכן הניחם, האם השליח חייב לשלם על הכלים? ומה הטעם?	כן- כי כל לא-ידענא פשיעותא היא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לוה מינה שליח-בשכר למסור למלוה שלו כלים עבור משכונו והמלוה כופר שקיבל משלוחו כלים למשכון, באיזה אופן לכו""ע פטור השליח לשלם על הכלים? ומה הטעם? ובאיזה אופן נחלקו הפוסקים האם השליח חייב לשלם? ומה הוא טעמם? 1]באופן שלא יודעים האם השליח קיים את שליחותו למסור למלוה את הכלים?   2] באופן שיודעים שמסר למלוה את הכלים? והאם המשלח מחוייב לשלם לשליח את שכרו?"	"1.נחלקו הפוסקים, דעת הסמ""ע שחייב - כי בזמן שהוא ממשכן את המלוה היה מוטל על השליח להעמיד על זה עדים, דעת הש""ך שפטור שהרי הר""ן מפקפק בזה, ועוד, כיון שגם אם השליח היה מעמיד עדים שמישכן את המלוה, המלוה היה יכול לפטור א""ע מהמשכון ע""י שהיה טוען נגנב או נאבד - כי קיי""ל שהמלוה על המשכון דינו כש""ח, לכן מה שמישכנו ללא עדים איננו נחשב לפשיעה.<br>2. השליח פטור - שהרי המשלח האמין למלוה שלו במה ששלחו למסור לו, והמשלח חייב לשלם לו את שכרו - שהרי הוא מקבל את השכר על הטירחה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינה שליח-בשכר למסור כלים לגוי לצורך משכון והגוי בלי רשות מכר לאחרים את המשכון שקיבל:  1]האם השליח חייב לשלם על הכלים? ומה הטעם?            2]האם מחוייב המשלח לשלם לשליח את שכרו?        3]ומה הדין כשהגוי מכחיש שלא קיבל כלים משלוחו?	"1.פטור  שהרי המשלח האמין למלוה שלו במה ששלחו למסור לו. <br>2. חייב שהרי את השכר הוא מקבל על הטירחה.<br>3.הגרעק""א מביא בשם הרשב""א שהשליח חייב לישבע - וכדין חנוני על פנקסו, ויל""ע בזה שהרי לכאורה זה תלוי במחלוקת הש""ך והסמ""ע הנ""ל האם נחשב לפשיעה מה שמישכנו שלא בפני-עדים, ולדעת הסמ""ע חייב השליח ולדעת הש""ך פטור, וצ""ע לע""ע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינה שליח-בשכר למכור כלים והשליח על דעת עצמו מכר בהקפה וחלק מהקונים לא שילמו, מי משלם את ההפסדים?	"השליח - כיון שהיה צריך ליטול רשות על מכירה בהקפה,  ומסתבר שלא מדובר במוצרים שרגילות תמיד למוכרם בהקפה - כי בזה יהיה פטור אלא בדברים שיש שמוכרים שבהקפה ויש שלא, שבכה""ג מצינו לעיל ברמ""א בסימן קע""ו [סעיף י'] שאף שותף א""י למכור בהקפה ללא קבלת-הרשות משותפו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה למכור-בשכר והמוכר נתן רשות לא' הקונים לקחת את הסחורה שמוכר כדי להתייעץ על טיבה ואח""כ הקונה לא רוצה להחזירנה למוכר, נחלקו הפוסקים מי סופג את ההפסד, מה הם סברותיהם של כל דעה? ומה סובר כל דעה?"	"דעת הרשב""א וכך פוסק השו""ע שחייב לשלם - שהרי ש""ש חייב על כל דבר שהוא קרוב לאונס,<br>השער-המשפט [והביאו הפ""ת] מביא ריטב""א שפוטר ומשום שדינו כמו שומר שמסר לשומר שכשמסרה לבן-דעת  פטור ובפרט כאן שג""כ הדרך  לתת לאחרים לקחת כדי לבקרם, ולכן הסיק שקשה להוציא ממון עפ""י דין השו""ע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדכן:1] מתי הזמן שצריך לשלם לו?  2]במקום שאין מנהג ודורש השדכן שישלמו לו מיד, הדין עם מי?	1. כפי המנהג.     2. עם המחותנים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התבטל שידוך, האם השדכן מקבל את שכרו:1]כשסיכמו מפורש שישלם מיד כשהתרצו 2 הצדדים או שכך המנהג?    2]כשלא סיכמו על הזמן שיקבל את שכרו והמנהג לשלם רק בנישואין: א]כשהועיל השדכן במה שעשה הסכם שבו חייב את הצדדים לשלם קנס במידה וא' מהצדדים יחזור בו? ב]כשאחרי ביטול-השידוך מחלו הצדדים זה לזה על כל קנס שביניהם?  ג]כשכבר שילמו לשדכן את דמי-השדכנות וא' הצדדים הוא גברא-אלימא שלא משלם את הקנס?    ד]כשהשדכן לא סיכם עם הצדדים על קנס?	"1. כן.     2.א]נחלקו הפוסקים דעת הלבוש המהרש""ל והש""ך שחייבים לשלם כיון שהועילו מעשיו, דעת הסמ""ע שפטורים - כי  פעולתו לא נחשבת כדבר שהועיל להם - כי תשלום הקנס הוא על הבזיונות שנוצר להם מהשידוך ומוטב היה שלא היה יוצא השידוך לפועל, ולכן א""צ לשלם לשדכן כלום.          ב]לדעת הלבוש וש""פ הנ""ל חייבים - כי השדכן יכול לטעון ""מה לי במחילתכם, אני את חלקי לא מחלתי"".       ג]לכו""ע אף כשקיבל, יחזיר, שהרי לא הועילו מעשיו לכלום, וצ""ב כיון שכשלא סיכמו כלום אנו אומרים שחייב לשלם את הקנס, א""כ לא גרע כשסיכם עם גברא-אלימא שסו""ס כיון שהסיבה שהמחותן מחוייב לשלם את הקנס הוא מחמת השידוך שהוא עשה, גם כשעשה שידוך עם גברא-אלימא נחייב לשלם לשדכן, וצ""ל שמחוייב לשלם לשדכן  רק כשהשידוך הועיל בפועל לקבל קנס, וכשמחוייב לשלם אך הנוא לא מקבל, נמצא שלא הועיל כעלום, ומה  שמצינו שאף כשמחלו זה לזה את הקנס, חייבים לשלם לשדכן, זה משום שהם היו חייבים אלא שמחלו זל""ז, משא""כ כשהשידוך עם גברא-אלימא.                    ד]כתב המהרש""ל והעתיקוהו הש""ך והט""ז שחייבים לשלם לו שכר-שדכנות כיון שסתם שידוך כאילו התנו שמתרצים 2 הצדדים לקנס, ומכיון שהצד שחזר בו מחוייב לשלם את הקנס, לכן חייבים לשלם לשדכן את שכר-השדכנות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]ראובן אמר לשמעון דבר עלי לשילטון ואשלם לך 1,000 $ ושמעון דיבר עבורו ואח""כ טוען ראובן שאמר זאת מחמת-פחד מהשילטון ולא התכווין להתחייב לו מאומה, האם ראובן  חייב לשלם לשמעון?      2]מינה שליח-בשכר למכור והשליח הבטיח לא' מהקונים שלא יגבה ממנו שכר-תיווך ואח""כ טוען שעשה כן רק כדי להשביח את המקח, האם הקונה חייב לשלם שכר-תיווך?"	"1.כן - כי אע""פ שבאמת אמר כן מחמת פחד מהשילטון, אין זה אלא דברים שבלב.[הגהת-מרדכי המובאת בהגהת-הסמ""ע]<br>2.לא.[הגרעק""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדכן הבטיח שלא יקח שכר על השדכנות וכשהתקדם השידוך הודיע השדכן שהוא לא מוכן להמשיך לגמור את השידוך בחינם והמשיך את השידוך והמחותן שילם לשדכן על עבודתו ואחרי תקופה הזדמן שמופקד ברשות-המחותן כסף של השדכן ורוצה המחותן לגבות מכספו של השדכן את שכר-השדכנות ששילם לשדכן, האם מותר לו לקחת מכספו של השדכן?	"הגרעק""א מביא בשם המהרי""ק שאסור - כי אחרי שהשדכן הודיע באמצע השידוך שמכאן ואילך הוא גובה שכר, מגיע לשדכן שכר-שדכנות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח למכור לו חנוכייה בסך 2,000 ש""ח ואמר השליח למשלחו קח 2,000 ש""ח ועכשיו המשלח רוצה לחזור בו, האם המשלח יכול לחזור בו:1]כשהמשלח השיב לשליח במפורש שמסכים למכור לו?   2] כשהמשלח שתק ולא השיב לו כלום?"	"1. 2. א""י לחזור בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיפים ב וג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינה שליח למכור: 1] האם השליח יכול לקנות לעצמו בלי לדבר עם המשלח? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה? 2] האם יכול למנות שליח אחר שיקנה ממנו עבורו?	"1.נחלקו הראשונים, שיטת הרשב""א והר""ן וכך פוסק השו""ע שא""י ומשום שכשהמשלח מינה את השליח להיות המקנה ולכן אין יד לשליח לקנות לעצמו - כשם שאדם אין לו יד לקנות מעצמו, אבל הש""ך והנתיה""מ מביאים את שיטת המהר""ם [המובא במרדכי] ותשובות הגאונים שיכול.    2. נחלקו הפוסקים לשיטת הרשב""א ובר""ן האם יכול להקנות לשלוחו כדי שיקנה לעצמו, המהרנא""ח סובר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיפים ב וג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח למכור לו חנוכייה בסך 2,000 ש""ח ואמר המשלח לשלוחו מה שתמכור יותר מ-2,000 ש""ח יהיה שלך ושתק השליח ולבסוף מכרו השליח ב3,000 ש""ח והמשלח עכשיו רוצה לחזור בו, האם המשלח יכול לחזור בו?"	"לא, וזכה השליח ב1000 ש""ח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סרסור?	שליח שמקבל שכר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח בשכר למכור לו חפץ ואמר לו:""אל תמכרנו בפחות מ-100"":<br>1]כשמכרו ב-200, מי מקבל את יתרת ה-100 א]כשנמכר באומד [ומכונה בלשון חז""ל ""דבר שאין לו קצבה""]? ומה הטעם?  ב]כשנמכר לפי מחיר קצוב  ושווי החפץ הוא 100?<br>2] כשמכרו ב-50, מי מפסיד את ה-50 החסרים: א] כששווי החפץ הוא 100?  ב] כששווי החפץ הוא 50?"	"1.א]בעל-החפץ, שהרי התשלום הוא עבור החפץ ולא אומרים בסתמא שהמשלח התכוין להקנות לשליח את מה שיצליח למכור ביותר מ100.                    ב]חולקין כדין ששנינו לעיל סימן קפ""ג [סעיף ו'] בהוספה שהוסיפו לשליח.[ב""י ב""ח וערוה""ש] <br> 2.א]השליח - שהרי קלקל במה שמכר חפץ ששוה 100 ב50 והשליח השתעבד לתקן את מה שיקלקל.  ב] נחלקו הפוסקים, הנתיה""מ מחדש שהשליח השתעבד לשלם את ההפרש גם על חפץ שאיננו שוה כן - ומשום שבזמן שאמר המשלח לשליח שימכרנו ב100 שתק, נחשב שהשליח קנאו לעצמו ב100 ומכרו אח""כ ב50, דעת המשפט-שלום ועוד שא""א להוציא ממון עפי""ד הנתיה""מ הללו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לוי מינה את ראובן למכור לו חפץ מסויים ושמעון מינה ג""כ את ראובן לקנות לו את אותו חפץ וראובן השליח ע""י שמכר וקנה להם בבת-אחת קיים את 2 השליחויות, מה הדין כשאח""כ חזר בו המוכר/הקונה, האם יכולים לחזור בהם?            האם מעיקרא חלה השליחות או שמא יש בזה חסרון של לא חזרה שליחות אצל הבעל?"	"נחלקו הפוסקים: דעת הש""ך שהוא ספיקא-דדינא והממע""ה, ומשום שהגמ' נשארה בבעיא דלא איפשטא באופן שהשליח לא יכול ללכת אל משלחו באמצע ולומר לו שעשה את שליחותו - וכמו כאן שאחרי שקיים את השליחות של המוכר לא יכול ללכת למוכר לומר לו שקיים את השליחות כיון שכבר קיים ג""כ את השליחות של הקונה.<br>דעת הנתיה""מ שבקנינים ושאר דיני-התורה אין בזה חסרון וחלה השליחות וא""י לחזור בהם, כי אחרי שאמר לקונה ""משוך"" אף לפני שמשך, כבר קיים את שליחותו של המוכר ויכול לומר למשלחו עשיתי את שליחותך ורק בגט אינו יכול לומר לבעל עשיתי את שליחותך עד שהאשה תקבל ממש מיד-השליח את הגט ומשום שיש הלכה של ""ונתן בידה"" ולכן א""א למנות את אותו שליח גם הבעל וגם האשה לקבל את הגט כי בזמן שהוא שליח של הבעל ידו כיד הבעל והיאך יעשה ג""כ לשליח של האשה., משא""כ .1.כשנותן-המתנה אמר ""הולך"" ולא ""קבל"" - לכו""ע התבטלה השליחות של מקבל-המתנה ומשום שהמקבל ממנהו שיהיה שליח-לקבלה והנותן לא רצה שהמקבל יזכה במתנתו מיד שהרי אמר לו ""הולך""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נותן-מתנה ומקבל-מתנה מינו את אותו שליח שיקבל ויביא את המתנה, באיזה אופן לכו""ע התבטלה השליחות של מקבל-המתנה? ומה הטעם?     ובאיזה אופן נחלקו הפוסקים האם הממע""ה או שלא חלה השליחות של הנותן? ומהו טעמם?:         1]כשמקבל-המתנה מינהו ש""יקבלו"" ואילו נותן-המתנה אמר ""הולך"" ולא ""קבל""?     2]כשגם מקבל-המתנה מינהו שיוליך  לו את המתנה?"	"1.כשנותן-המתנה אמר ""הולך"" ולא ""קבל"" - לכו""ע התבטלה השליחות של מקבל-המתנה ומשום שהמקבל ממנהו שיהיה שליח-לקבלה והנותן לא רצה שהמקבל יזכה במתנתו מיד שהרי אמר לו ""הולך"".<br>2.כשגם מקבל-המתנה מינהו שיוליך לו את המתנה, נחלקו הפוסקים האם הממע""ה או שלא חלה השליחות, דעת הדגול-מרבבה והגרעק""א שהממע""ה משום שהוא תלוי בבעיא של הגמ' האם יש חסרון של לא חזרה שליחות, שהרי השליח א""י ללכת למשלחו בין שליחות לשליחות לומר שעשה את שליחותו, דעת הש""ך והנתיה""מ שלא חלה השליחות של הנותן ומשום שהשליח צריך להיות של בעל-הממון."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח בחינם ואח""כ שלח לו דורון, באיזה אופן לכו""ע נשאר דינו כש""ח? ובאיזה אופן נחלקו הפוסקים האם השתנה דינו להיות ש""ש?  1]כשאין הוכחה ששלח מחמת השליחות?  2]כשיש הוכחה שנותנו מחמת השליחות?"	"1. לכו""ע נשאר דינו כש""ח. [ט""ז]<br>2.נחלקו הפוסקים דעת הרמ""א והט""ז שהוא ש""ש, הב""י כתב שצריך להתיישב בדבר והש""ך כתב שדינו כש""ח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השליח והמשלח מתווכחים בכמה סיכמו שימכור את החפץ - המשלח אומר ב100 והשליח אומר ב50, האם באופנים הבאים השליח חייב לישבע שבועה מה""ת של מודה במקצת, ומה הטעם?:   1]כשהשליח טוען שכבר שילם למשלח את ה-50 או שעכשיו הוא מביא למשלח את ה-50 ואומר לו הילך?  ובאופן הזה, האם מחוייב הקונה להחזיר למוכר את ה-50?  [נתיה""מ]    <br>2]כשהמשלח מודה ששווי החפץ הוא רק 50 אך מ""מ טוען שציוהו למוכרו ב-100?                  3]כשהמשלח טוען שהשליח מכרו ב-100 והשליח מכחישו וטוען שמכרו ב-50?"	"1.פטור מהשבועה, וכן הקונה פטור להחזירו.[נתיה""מ סק""ה]                          2.לא - כי המשלח לא תובעו בדבר שבמידה כיון שאין זה שוויו.[נתיה""מ]                  3. כן - שהרי הוא מודה למקצת התביעה של המשלח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השליח והמשלח מתווכחים בכמה סיכמו שימכור את החפץ - השליח אומר ב-50 והמשלח מאמין לשליח שמכרו ב-50 אך טוען שציוהו למוכרו ב-100, האם השליח חייב לישבע שבועה דאורייתא של מודה במקצת? ומה ההלכה למעשה?	"נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שחייב, וכן נראה שדעת הנתיה""מ שיובא בהמשך, [ויל""ע למה לא נפטרנו מדין שהמשלח לא תובעו בדבר שבמידה כיון שאין זה שוויו, וצ""ע]  שיטת הראב""ד וכך פוסק הש""ך שפטור כיון שהמשלח לא יודע שהשליח מכר אלא ע""י סיפורו של השליח.<br>הנתיה""מ טוען שבודאי שהוא נחשב למודה-במקצת שהרי נחלקו הראשונים בתובעו מנה הלואה ומנה פקדון והודה לו בא' מהם האם נחשב למודה-במקצת או שזה נחשב לב' תביעות נפרדות, והכא נמי מכיון שהשליח מודה שקיבל מהקונה 50, וה-50 הללו הם אצלו לפקדון וה-50 הנוספים שתובעו המשלח, הם 50 של הלואה שהרי מכיון שהשליח לא הודיע לקונה שהוא שליח א""א לבטל את המקח והשליח מחוייב לתקן את מה שעיוות, נחשב השליח למודה-במקצת ורק הראב""ד אזיל לשיטתיה שס""ל שזה נחשב לב' תביעות נפרדות, לכן לא החשיבו למודה במקצת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השליח והמשלח מתווכחים בכמה סיכמו שימכור את החפץ - השליח אומר ב-50 והמשלח מאמין לשליח שמכרו ב-50 אך טוען שציוהו למוכרו ב-100 וידע הקונה שהחפץ שייך למשלח ואת שמו:           1]האם מחוייב הקונה להחזיר למוכר את החפץ? ומה ההלכה למעשה?        2]באופן שהקונה לא יכול להחרים את המוכר, האם מחוייב הקונה להחזיר למוכר? הוכח!	"1.נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שמחוייב להחזיר - כיון שהקונה ידע שכל הקנייה מותנת בהסכמת המשלח, והקונה יכול להחרים את המוכר אם הסכים למחיר ששילם ועכשיו משקר,             שיטת הראב""ד וכך פוסק הרמ""א שאפילו כששתיהם השליח והמשלח אומרים שציוהו למוכרו ב-100, הקונה א""צ להחזירו למוכר - כי יכול לטעון אינני מאמינכם כי שמא עשיתם ביניכם קנוניא עלי.<br>2.הב""י מדייק ממה שכתב הרמב""ם שהקונה מחוייב להחזיר כשהקונה יודע שהחפץ ""של ראובן"" ולא מספיק שיודע שהחפץ לא שייך למוכר, והטעם מבאר הב""י שאם הוא לא יודע של מי החפץ, א""י להחרים, וכיון שא""י להחרים, איננו מחוייב להחזירו למוכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השליח והמשלח מתווכחים בכמה סיכמו שימכור את החפץ וידע הקונה שהחפץ שייך למשלח, לדעת השו""ע שהקונה חייב להחזיר למוכר את החפץ, מה החילוק שמחלק הש""ך בין כשבזמן-הקניה ידע מי הוא בעל-החפץ לבין כשבזמן הקניה הקונה ידע שהחפץ לא שייך למוכר אך לא ידע מי הוא בעליו ורק אחרי הקניה נודע לו מי הוא בעליו?"	"הש""ך מייסד שכשבזמן-הקנייה לא ידע הקונה מי הוא בעל-החפץ, פטור הקונה להחזירו, כי יש זכות לקונה לטעון שבכוונה השליח לא פירש את שמו של הבעלים כי ידעת שהבעלים יתרצו לכל אופן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השליח והמשלח מתווכחים בכמה סיכמו שימכור את החפץ - השליח אומר ב-50 והמשלח מאמין לשליח שמכרו ב50 אך טוען שציוהו למוכרו ב-100:           1]מי נאמן - השליח או המשלח? הוכח!                                                 2]האם יש חילוק בנאמנות בין כשהזכיר השליח שהוא שלוחו של פלוני לבין כשלא הזכיר? ובמה הם חלוקים בגדרי-השליחות שלהם?<br>3]לגבי נאמנות של השליח מדין שליש, מה החילוק אם השליח מכר בפחות משווי-החפץ אלא שטוען שכך ציווהו המשלח לבין כשהשליח מכר בשוויו של החפץ אלא שהמשלח ציווהו למוכרו יותר משוויו?           4]אלו 2 תנאים ישנם לשיטת הנתיה""מ כדי שיותר נאמין למשלח מהשליח?"	"1. המשלח - ממה שמחוייב הקונה להחזירו למשלח.<br>2.כתב הנתיה""מ שיש ב' גדרים של שליחות שכשהשליח הזכיר את שם-המשלח, המשלח נאמן יותר מהשליח וכאילו השליח התנה שכל ערעור יהיה על דעת משלחו, כשלא הזכיר את שם-המשלח, המשלח נותן לשלוחו כח ""שיהיה החפץ ביד השליח כאילו היה ממש של השליח"" ו""כאילו התנה שיהיו כל מעשיו קיימין נגד הלוקח"" ונאמן השליח יותר מהמשלח ואף יש לשליח כח למכור בפחות מחצי-מהמחיר של החפץ.<br>3.כתב הנתיה""מ שכשמכר בשויו של החפץ יש לשליח נאמנות של שליש ועלינו להאמינו מלהאמין למשלח, וכאן שמאמינים למשלח מעמיד הנתיה""מ שמדובר כשמכרו בפחות משוויו - שאז אין לשליח נאמנות של שליש כיון שטוען כן כדי להיפטר מלתקן את מה שעיוות.<br>וא""כ מבואר בזה לשיטת הנתיה""מ שכדי שהמשלח יהיה נאמן יותר מהשליח יש 2 תנאים: 1]שבזמן-הקניה השליח הזכיר שהוא שלוחו של פלוני.   2]שהשווי של החפץ הוא יותר ממה שמכרו השליח, אבל כשחסר א' מהתנאים, נאמן השליח, כי כשהשליח לא הזכיר את שם-המשלח, המשלח הימניה לשליח ויש לו כח למכור אף בפחות משוויו, וכן אף כשהזכיר את שם-המשלח אבל השליח מכרו בשוויו אלא שטוען המשלח שציווהו למוכרו יותר משוויו, נאמן השליח יותר מהמשלח מדין שליש שציווהו למוכרו במחיר שמכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הפוסקים מקשים לשיטת-השו""ע שהקונה צריך להחזיר את המקח, מה החילוק ממה שמצינו במקרה הפוך כששלח לקנות והשליח קלקל שפטור המוכר להחזיר את הכסף כי יכול לטעון הבא ראיה שלא שלחת אף כשיקלקל השליח, וה""נ נאמר שהקונה יפטר להחזיר כי יאמר למשלח הבא ראיה שלא שלחת אותו אף כשיקלקל,      באר 3 חילוקים מתוך 4 חילוקים!"	"1.הסמ""ע כתב שכשהשליח בחינם לכו""ע יכול לטעון כן, אך כאן שמדובר בשליח-בשכר בזה נחלקו הראשונים האם ג""כ יכול לטעון כן ושיטת הרמב""ם שא""י לטעון כן כי לא מסתבר שהמשלח יסכים לשליח שמשלם לו שכר  לתת לו לקלקל.<br>2.עוד כתב הסמ""ע שיש לטעון כן רק כשהמשלח מודה שלא קצץ עם השליח סכום של מכירה/קניה, משא""כ כאן שהמשלח טוען שקצץ עם שלוחו סכום של מכירה, ל""ש לטעון שמא הסכים שהשליח יעבור על הסכום שקצץ עמו.<br>3.הט""ז כתב שרק כשאין ויכוח בין השליח למשלח אלא שהשליח קנה ביוקר, שייך לטעון כן, משא""כ כאן שמתווכחים השליח והמשלח באיזה מחיר סיכמו וסובר הרמב""ם שנאמן המשלח, אחרי שהאמנו למשלח בסכום שקצץ עמו, ל""ש לטעון שמא הסכים שהשליח יקלקל.<br>4.הש""ך כתב שהגדר בטענה הזו הוא שיש לנו ספק אמיתי האם הסכים כן ולכן נותנים לזה דין של ספיקות, ולכן רק לעיל שרוצים להוציא מהמוכר, שפיר יכול לטעון כן ומדין הממע""ה מחזיקים את הממון שברשותו, משא""כ כאן שהחפץ בעין ברשות-הקונה, מדין חזקת מרא-קמא מעמידים את החפץ ברשות המוכר ושפיר מחוייב הקונה להחזירו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שדכן התחיל שידוך ובאמצע התנהלותו של השידוך א' המחותנים הוציא את השדכן שהתחיל את השידוך והכניס שדכן אחר שסיים את השידוך:<br>1] האם מגיע לשדכן הא' שהתחיל חלק מדמי-השדכנות?    2] א""כ, כמה?"	"1.נחלקו הפוסקים, דעת הנ""ב שפטור כי כל זמן שהשדכן הראשון לא השוה אותם בכל הפרטים עד שלא נשאר שום דבר גדול או קטן שצריך לדבר בזה, עדיין לא נגמר השידוך... ואפילו היה ביכולת של השדכן הראשון להשוותם גם כן בפרטים הללו, אין כאן רמאות  כלל ואין להשדכן הראשון על הצדדים רק תערומת אבל לא שום דין ומשפט"",     [והפ""ת [סק""ג] ביאר דבריו שר""ל שלא מגיע לו כלום על מה שלא עשה, אך בודאי מגיע לו על מה שעשה]          דעת העטרת-צבי המובא בפ""ת שמצא כתוב בפנקס-ארצות שהמתחיל והגומר חולקים בשוה והאמצעי לא מקבל, אלא שכתב העטרת-צבי שהמנהג לחלק אף לאמצעי שכל אחד מקבל שליש, [ומתחיל היינו רק כשגם דיבר עמהם על ההתחייבות-הכספית שביניהם] ואמר לי הגר""י קנר שקיי""ל כהעטרת-צבי, וכתב הפ""ת שגם הנו""ב הנ""ל שכתב שא""צ לשלם למתחיל היינו רק מעיקר-הדין אך מכח תקנה יש לשלם לו.<br>ויל""ע האם לכתחילה מותר לא' המחותנים להוציא את השדכן שהציע את השם - כי הוא חושב שיש לו מישהו יותר מתאים לנהל את השידוך והשדכן רוצה  בעצמו להמשיך את השידוך, האם יש עליו תערומת,<br>ואמר לי הגר""י קנר שיל""ח שאם השדכן פנה אל ההורים, יכולים לעבור לשדכן אחר כיון שהם לא פנו אליו, מעולם הם לא התחייבו שהוא ינהל את כל השידוך אלא שמעו ממנו מידע על הצעת-השם ולכן אינם חייבים להמשיך עמו, אך כשההורים פנו אל השדכן והשדכן מעוניין להמשיך לנהל את השידוך, לכאורה צריכים לתת לו או לשלם לו, ואפילו כשהם פנו אל השדכן אבל הצד השני לא פנה אליו אלא השדכן פנה אליהם והצד השני רוצה להכניס שדכן אחר, מותר אף לצד שהראשון שפנה אל השכן להפסיק לעבוד עם השדכן הראשון וא""צ לשלם לו על מה שהפסיק את העבודה עמו - כי זה כמו אונס שהרי לא הם החליטו להפסיק לעבוד עמו אלא הצד השני, ובאופן שהשדכן פנה אליו והציע הצעה והוא לא רצה את ההצעה ואמר לו   שיביא הצעהאחרת והביא,נחשב שהוא פנה אל השדגכן וחייב להמשיך עמו.<br>והוסיף ששמע בשם הגריש""א שאפשר לעבור לשדכן אחר, ויתכן שהטעם בזה משום שס""ל שזה נחשב  כמו ב' עבודות נפרדות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיף ו	שים לב האם תשובתך בשאלה 1 הינה מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ערב-סוכות מינה שליח למכור לו אתרוג בסך 100 ש""ח והמשלח אמר לשליח שאחרי שמחת-תורה יעביר לו את התשלום והשליח החליט לקנות לעצמו את האתרוג ולא אמר למשלחו כלום:<br>1] האם השליח חייב לשלם למשלח את ה-100 ש""ח?<br>2]האם השליח יצא בו ידי-חובה באתרוג ביו""ט הא' ושאר ימי החוה""מ? הדגש את הסברות בנידון זה!   <br>3]אם לא, האם השליח יכול להחזיר למשלח את האתרוג אחרי שמחת-תורה?"	"יש כאן 3 נידונים:<br>1.נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרשב""א והר""ן וכך פוסק השו""ע שהשליח לא קנה, כיון שיד השליח כיד בעה""ב, אין השליח יכול לקנות לעצמו כי אין כאן מקנה וכשם שהבעה""ב א""י לקנות לעצמו את הדבר שכבר בבעלותו, ורק כשהשליח אמר למשלחו שקונהו לעצמו, הגדר בזה שהוא חוזר בו משליחותו ושוב המשלח מקנה לו משא""כ כאן שלא יצא מכלל שליחות,  שיטת המהר""ם והתשובות-גאונים שמביאים הש""ך והנתיה""מ [וכן הביא הב""י באעה""ז סימן ק""ה ס""ג, וכן משמע שם בשו""ע] שהשליח יכול לקנות לעצמו, ולשיטתם יצא בזה ידי חובה וחייב לשלם למשלח, אבל לשיטת הרשב""א והר""ן לא יצא ולכאורה פטור לשלם למשלח ויכול להחזירו אחרי סוכות.<br>2.אך יש לדון האם יכול לצאת בזה י""ח ביום הראשון - ע""י שיאמר במחלוקת הנ""ל ""קים לי"" כמו שיטת המהר""ם ותשובות הגאונים שקניתי, והנידון בזה האם כשאומר ""קים לי"" הגדר בזה שזה נחשב ""שלו"" גמור ויכול לקדש בו אשה ולצאת בו ביום הא' או שזה רק יכול למנוע מלתפוס ולהוציא ממנו אבל אי""ז בבעלותו ממש, והיה נראה להביא ראיה שזה ""שלו"" ממש ממה שמצינו שכשאומרים הממע""ה התופס ממנו עובר בגזל, ויסד הגרש""ש שאיסור גזל נקבע ע""פ משפטי-הממון וכיון שע""פ משפטי-הממון משאירים את החפץ ברשות-המחזיק, התופס ממנו עובר בלאו של גזל דאורייתא, ולפי""ז היה נראה שכך ג""כ הגדר כשאומר ""קים לי"" בדבר שהוא פלוגתא-דרבוותא שיש בזה לאו של גזל וגם הוא נחשב ל""לכם"", אלא שבספר ""זכרון-שאול"" מביא בשם החזו""א שאין זה נחשב ""לכם"" לכל השיטות, וצ""ע בזה ומ""ש מהממע""ה,           אך העירוני שאפילו אם ע""י שאומר קים-לי בבעלמא הוא נחשב ללכם, י""ל שכאן לא יועיל כלל לומר קים-לי ומשום שמועיל לומר קים-לי רק במקום שמשאירים את הממון ברשות מי שמחזיקו, אך בנידו""ד השליח רוצה לומר קים-לי כשיטת המהר""ם ות' הגאונים שיצאתי י""ח ועי""ז התחייבתי לשלם לך על האתרוג , וזה לא מהני, וזה אינו כי הוא אומר ""קים לי"" כשיטת המהר""ם כדי להחזיק את האתרוג שברשותו כי הוא קנה את האתרוג, אך עדיין שמא ה""קים לי"" לא מהני להיות לכם וכמשנ""ת.<br>3.עוד יל""ד לשיטת הרשב""א והר""ן שלא קנה האם צריך לשלם על האתרוג ומ-3 פנים:<br>1]שהמשלח יטען הייתי יכול למוכרו לאחרים ולכן אתה שנשלחת למוכרו לי עליך לשלם לי את ההפסד בזה, וכשיטת הנתיה""מ והחת""ס בזולשפט שמחמת ההפסד בזה מחוייב לשלם לו, אלא שדעת המהרש""ם והחזו""א שזה נחשב לגרמא וא""א להוציא בזה ממון,       ומסתבר שילכו בזה אחרי המוחזק ולא נוציא ממון.<br>2]כיון שמסרו לו את האתרוג, יש לו דין של שומר על האתרוג, וכמבואר בקצוה""ח ובנתיה""מ להלן סימן קפ""ז ובכמה דוכתי, וא""כ  כשנענע באתרוג זה  נחשב לשליחות-יד שהרי הייעוד של האתרוג הוא לנענע בו והוא נענע בו הוא התחייב לשלם על האתרוג מדין גזלן וא""י לומר באתרוג הש""ל וכמש""כ הפמ""ג בסימן תרנ""ו לחלק מחמץ או שמא כיון שלשליחות-יד צריך חסרון ואף למאי דקיי""ל להלן סימן רצ""ב שא""צ חסרון, מ""מ צריך שיהיה דעתו לחסר וכאן שרצה לצאת בו בודאי לא היתה דעתו לחסרו ואע""פ שזו הרגילות להשתמש בו, איננו נחשב לשליח""י,             אך כמדומה, שכל הנידון כלפי שליחו""י היה יכול להיות רק אם השליח היה מרים את האתרוג ע""מ לנענע בו ועדיין לא נענע בו, אבל במקרה דידן שכבר נענע בו, אף אם נאמר שאי""ז שליחו""י כי זה לא נחשב ע""מ לחסר, הוא חייב לשלם את שווי האתרוג כיון שבמה שהשתמש כל יום לנענע באתרוג הוא נעשה לשואל שלא מדעת שקיי""ל שהוא גזלן, וכיון שכתב הפמ""ג הנ""ל שא""י לומר הש""ל, באתרוג, עליו לשלמו,     ואין לומר ששואל שלא מדעת גזלן הוא רק ע""י השתמשות שרגילים בנ""א לשלם עליה אבל לא על השתמשות שבני-אדם לא משלמים עליה,  וכיון שאף אדם לא ישלם על שכירות אתרוג לנענע בו כשאינו יכול  יוצאים בו, אף מדין שואל שלא מדעת יהיה פטור לשלם, כי זה אינו ועל כל השתמשות שמשתמש בחפץ שלא שלו נעשה גזלן על כל החפץ שהשתמש<br>בו, ושפיר נוכל לחייבו מדין שואל שלא מדעת.<br>3.בשאר ימי החוה""מ לכו""ע יוצא אף בגזול, א""כ השתמש באתרוג ויצא בו לכו""ע בחוה""מ ויש לו לשלם על זה.     <br>והנפק""מ בין 3 הסברות הנ""ל כמה יהיה מחוייב לשלם לו שלסברת הנתיה""מ והחת""ס שמחייבים אותו בגלל שיכל למוכרו, ישלם כמו השווי שהיה יכול למוכרו, אך לסברת החיוב מדין שואל שלא מדעת או מחמת שיצא בו בחוה""מ, כיון שהזמן שבו שאלו הוא  בתוך חוה""מ או אפילו ביו""ט א' אבל רק בזמן שנענע בו - שהוא ג""כ בתוך החג, איננו מחוייב אלא כפי שהוא שווה בתוך החג והוא הרבה פחות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפה/סעיפים ב וג		
